תשלום מע"מ

תשלום מע"מ (מסך ערך מוסף) מוטל על כל העסקאות המתרחשות בישראל ובשיעור של 17%. זהו תשלום שכולנו משלמים כצרכנים, המועבר דרך בית העסק לרשות המיסים בהתאם להגשת דו"ח מע"מ כחוק עד ה-15 מידי חודש. במאמר זה נתייחס למהותו של חוק מע"מ, לאפשרויות התשלום ולמידע חשוב וחיוני בנושא:

הסבר קצר למע"מ

מע"מ, או מע"מ תשומות בשמו המלא, הוא תשלום שיוצא מכיסם של הצרכנים בצירוף למחיר העסקה ושמתקזז בפועל מול רשויות המס. איך בדיוק זה עובד? ניקח לדוגמה יועץ עסקי, שקיבל בעבור שירותי הייעוץ שלו סכום של 1,170 ₪. סכום זה מבטא למעשה 1,000 שקלים פלוס מע"מ בשיעור של 17%.

אלף השקלים נכנסים לכיסו של היועץ (הדברים מובאים מנקודת מבט צרכנית, כמובן שהדבר לא מבטא את הרווח הנקי של בעל העסק) ואילו 170 השקלים המייצגים את אחוז המע"מ מועברים לרשות המיסים. המע"מ מתבצע בקיזוז כלפי הוצאות כך שבעל העסק יוכל לקזז את המע"מ המשולם על ידו מההוצאות המוכרות שלו בעסק.

תשלום מע"מ ביחס להגדרת סוג העוסק

תשלום מע"מ מהווה לא מעט פעמים את הפקטור לקביעת סוג העוסק הרצוי מבחינתם של עסקים חדשים שמתעתדים לפתוח תיק עוסק פטור או מורשה. למעשה, מלבד שאלת ההחזר על תשלום המע"מ, צריך להתייחס לתהליך שלם שנכלל בכפוף לפתיחת העסק.

למעשה, רק אם העוסק מוגדר ברשויות כעוסק מורשה, חברה או שותפות, הוא יידרש לגבות מע"מ כחוק ולשלם אותו. החוק מגדיר היקף למחזור השנתי של עד 99,000 שקלים (הסכום המדויק מתעדכן מעת לעת), כך שמי שעבר אותו יצטרך להפוך לעוסק מורשה. אלו שהמחזור השנתי שלהם נמוך מכך, יהיו עוסקים פטורים – כלומר פטורים מתשלום מע"מ ועל כן הם אינם גובים אותו.

בנוסף, קיימים מספר סוגי עיסוק שמחייבים בהגדרתם כעוסקים מורשים גם ללא קשר להיקף מחזור העסקאות שלהם: רופאים, מהנדסים, יועצי מס, רואי חשבון, עורכי דין, וטרינרים, כלכלנים, אדריכלים, טכנאים ויועצים בכל תחום. רשימת העיסוקים המלאה מופיעה באתר רשויות המס ומומלץ לצפות בה לפני פתיחת התיק במס הכנסה.

כמובן שמלבד תשלום מע"מ כחוק, לעוסקים פטורים וחברות יש אספקטים נוספים שמבדילים אותם מהעוסקים הפטורים. בין היתר, היכולת שלהם להפיק חשבוניות מס להבדיל מקבלות בלבד ולבצע ניכוי מס לתשומות שנכללות בחשבונית שמתקבלת.

תשלום מע"מ ביחס למועדי התשלום

בעסקאות מכר טובין יש לשלם את המע"מ בעת מסירת הטובין לקונה וזאת ללא קשר למועד שבו יתקבל התשלום ממנו בפועל. וכך יוצא שבמכירת מוצרים שונים, תשלום מע"מ מתרחש כבר במעמד המכירה.

בקרב בעלי עסקים רבים (וחדשים בעיקר) הדבר עשוי לעורר קשיים בתזרים המזומנים ולכן נקבע כי מחזורי עסקאות של עד שני מיליון שקלים (מה שמהווה את השכבה העיקרית של העסקים בישראל) ישלמו את המע"מ רק בקבלת התמורה ולא לפני כן. יצרנים קטנים שעומדים בתנאים ספציפיים, יהיו זכאים לכך גם כן, כל עוד מחזור העסקאות שלהם הוא עד 3.8 מיליון שקלים.

איך מבצעים תשלום מע"מ ואת יתר ההתחשבנויות במס?

בשלב הראשון יש לבצע את תשלום מקדמות מס הכנסה כפי שנקבעו לכל עוסק באופן אישי, בהתאם למחזור הכספי האחרון או זה הצפוי לו. תשלום המקדמות מתרחש ללא מע"מ, כך שהוא סוכם את כל ההכנסות שהיו לעוסק בהכפלת אחוז המקדמה כפי שקבעה רשות המיסים. כך למשל, אם עסק מסוים צבר הכנסה של 20,000 ₪ ונקבעו לו 3%, עליו לשלם כמקדמה 600 שקלים.

כעת יש לדווח על תשלום מע"מ כשלעצמו, כאשר כעת מפחיתים אותו מהמע"מ שכבר שולם – זה שהועבר מחשבוניות ללקוחות, פחות המע"מ מהחשבוניות שהתקבלו מספקים (כלומר תקבולים פחות הוצאות).

גם כאן הדבר מתרחש כשלעצמו ללא תוספת של מע"מ. אם נשתמש בנתונים מהדוגמה הקודמת למשל, נניח שההוצאות לעסק היו בגובה של 10,000 שקלים, כך שהמס שמחושב לתשלום הוא 1,550 שקלים.

את סכום העסקאות החייבות במס יש להגדיר בסעיף המתאים ולחשב מתוכן את המס. בסעיפים שמתייחסים למס התשומות מכניסים את המיסוי לנכסים ולציוד יחד עם יתר התשומות. הסכום לתשלום מהווה הפחתה של מס התשומות ממס העסקאות.

ההבדל בין מע"מ עסקאות למע"מ תשומות

מע"מ עסקאות מוטל על כל עסקה וייבוא טובין בישראל בשיעור אחיד (17%). מע"מ תשומות לעומת זאת, מוטל על העוסק כלפי רכישות שביצע לצרכים עסקיים.

וכך מי שכבר התחיל בפעילות עסקית אך לא נרשם כעוסק לא יוכל לנכות את מס התשומות שלו מלפני הרישום, למעט אם יצליח להוכיח שהן שימשו להקמת העסק בלבד. קיימים שני סוגי תשומות:  תשומות על נכסים קבועים וציוד בעסק ותשומות על רכישות שוטפות לצרכי העסק.

אין איחורים במע"מ

החוק בנושא תשלום מע"מ הוא בהיר, ברור וגם בלתי מתפשר. את הדוחות ניתן להגיש עד לתאריך ה-15 לחודש שאחרי תקופת הדיווח. במילים אחרות, בעבור הנתונים מחודש מרץ, יש לדווח עד ה-15 לאפריל.

מי שקיבל את האפשרות לדיווח דו חודשי, ידווח עבור מרץ ואפריל למשל, עד התאריך 15.5. כמובן שמומלץ שלא להמתין לרגע האחרון כדי למנוע טעויות או עיכובים. כמו כן, גם אם לא הייתה פעילות עסקית לאורך תקופת הדיווח צריך לדווח, אם כי הפעם על סכום אפס.

תשלום מע"מ במקרים מיוחדים

סוחר רכבים מוכר רכב לאדם מסוים. כיצד עליו להפיק את החשבונית ולשלם עבורה מע"מ? האם החשבונית תהיה על סכום המכירה?

במספר מקרים וביניהם סחירה ברכבים, ייצוא ושירותי מסחר במט"ח, נקבע כי חלות הוראות נפרדות לחוק מס ערך מוסף (סעיף 5 לחוק), כך שתשלום המע"מ מתרחש רק בעבור ההפרש שבין מחיר הרכב בזמן המכירה לבין מחיר הרכב בזמן הרכישה.

זאת להבדיל מסעיף 2 לחוק המע"מ, לפיו המס מוטל על כל עסקה וייבוא טובין בשיעור אחיד למחיר העסקה. למעשה, בבואו לחשב את המע"מ, הסוחר יצטרך להשמיט הוצאות שונות שהיו בשל הרכב המשומש.

צרו קשר עוד היום עם רואה חשבון יניב נשר