דיווח מע"מ

דיווח מע"מ הוא נושא שחשוב להתייחס אליו בעיקר כאשר מחליטים לפתוח עסק חדש מסוגים כמו עוסק מורשה, חברה בע"מ או שותפות החייבים בדיווח ובתשלום כחוק. קיימות מספר פעולות שצריך לבצע על מנת להתנהל כראוי מול רשויות המס, אך במאמר זה נגיש לכם מדריך מקצועי שעושה סדר בנוגע לפעולות מול מע"מ בלבד. 

כפי שכולנו יודעים, מס ערך מוסף משולם בהתרחשותה של כל עסקה בישראל לרבות מתן שירותים וייבוא טובין וזאת בשיעור של 17% ממחיר העסקה. בפועל, המס מוטל גם על עסקאות שאינן מבוצעות מול מי שרשום כעוסק וזאת בתנאי שהעסקה בעלת אופי מסחרי ושנמכרו בה טובין או שירות. אם מדובר במכירת טובין או מקרקעין כך שהקונה הוא העוסק, יחול המע"מ גם כן.

איך מע"מ עובד בפועל?

בדומה לצרכנים הפרטיים, גם עסקים נדרשים לשלם מע"מ וזאת בכפוף להגשת דיווח מע"מ מסודר אחת לחודש או באופן דו חודשי, לפי הקביעה לגביהם. מיסוי זה נקרא גם בשם "מס עסקאות". אולם להבדיל מהצרכן הפרטי, עסקים מקבלים החזר על המע"מ ששילמו, ככל שהתשלום התרחש במסגרת מס תשומות.

חשוב להפריד בין העובדה שהעסק מקבל הכנסה בצירוף מע"מ, שאותו מעבירים לרשות המיסים (מס עסקאות), לבין מס תשומות שמורכב מתשומות על נכסים קבועים וציוד ותשומות על רכישות שוטפות לצרכיו של העסק. דיווח מע"מ מתרחש כלפי שני סוגי המע"מ באופן הבא:

עוסק מורשה גובה עבור עבודה מסוימת 1000 שקלים פלוס מע"מ. כלומר שהלקוח שלו צריך לשלם לו בפועל סכום כולל של 1,170 ₪ על העבודה (1000 ₪ + 17% מע"מ). חלקו של הסכום שמכיל את המס, יועבר מבית העסק לרשות המיסים.

כעת, נניח שההוצאה החודשית של אותו עוסק הייתה בגובה של 585 שקלים, כך שמתוכה מועברים בעת הרכישות לעסק 85 שקלים למע"מ. את הסכום הזה ניתן לקזז, כך שהתשלום יהיה של 170 השקלים למע"מ מהעסקה מול הלקוח, בקיזוז 85 שקלים ממס התשומות.

מאפיינים לבסיס ההחלטה לגבי סוג העוסק

עוסקים פטורים כידוע, קיבלו את הגדרתם מכוח העובדה שהם אינם נדרשים לבצע דיווח מע"מ. נשאלת השאלה, מהם השיקולים שעומדים בפני עסק חדש לאור סוגיית הדיווח/ פטור מדיווח למע"מ? ובכן, עוסקים שהם עוסק מורשה, חברה או שותפות מחויבים בדיווח מע"מ וכך גם מחזור הכספים הצפוי.

עוסקים פטורים הם מי שמחזור העסקאות השנתי הצפוי או הקיים שלהם מגיע עד לתקרה מקסימלית בגובה של כ-99,000 שקלים (הסכום המדויק משתנה מידי שנה לכאן או לכאן). עוסקים מורשים לעומת זאת, יעמדו ברף עסקאות שמעל לסכום זה. כמו כן, יש מקצועות מסוימים שנדרשים להפוך עוסקים מורשים בכל מקרה, ללא קשר למחזור העסקאות.

עסקים אלו הם בתחומים כמו רפואה, וטרינריה, הנדסה, עריכת דין, הנהלת חשבונות וראיית חשבון, כלכלנים, אדריכלים, טכנאים וכלל העוסקים בתחומי הייעוץ (ייעוץ מס, ייעוץ למשכנתאות, ייעוץ פיננסי, עסקי וכיוצ"ב).

ומה בנוגע לעוסקים פטורים שהגיעו בשנה מסוימת למחזור עסקי של 101,000 שקלים? עליהם לבצע על פי חוק את המעבר לעוסק מורשה, מה שגם ימנע מהם הוצאות כבדות בהמשך.

סוגיית הדיווח

ההבדל המרכזי בין עוסקים פטורים למורשים הוא סוג החשבונית שהם מפיקים. כמובן שכל עוסק ללא קשר להגדרתו צריך להנפיק חשבונית עסקה כלפי כל עסקת שירות או מכירה. חשבונית זו תכלול את שם העוסק ומספרו, שם הלקוח, מספר תעודת משלוח, תיאור השירות או הטובין, חישוב המחיר, מחיר היחידה וסכום החשבונית הכולל.

עוסקים מורשים רשאים להנפיק חשבוניות מס והם מחויבים בכך לדרישתו של הלקוח. חשבונית מס מהווה אסמכתא לניכוי מס תשומות והיא צריכה לכלול את פרטי העסק, את המילים "חשבונית מס", "מקור" ו"עוסק מורשה". כמו כן, יופיעו בחשבונית מספרו של העוסק, מספר החשבונית ותאריך הוצאת החשבונית.

את סוגיית החשבוניות רובנו מכירים גם בשם "ניהול פנקסים" או "ניהול ספרי חשבונות" בהם יש לתעד את כל העסקאות שהתרחשו וכן את מועדי החשבוניות התואמות להן. וכעת לעניין דיווח מע"מ: עקרונית, תשלום המע"מ הוא במעמד המכירה וזאת ללא קשר למועד קבלת התשלום בפועל. במילים אחרות, אם מכרנו מוצר ללקוח כך שהוא קודם כל מזמין אותו ורק אחר כך משלם, מע"מ לא ימתינו עד שהעסק יקבל תמורה מהלקוח והוא דורש את חלקו בו במקום.

הבעיה במצב כזה, היא שתתחולל פגיעה בתזרים המזומנים של העסק ולכן החליט המחוקק שכל עסק עם מחזור עסקאות נמוך מ-2 מיליון שקלים, ישלם את המע"מ בעת קבלת התמורה.

דיווח מע"מ ומס הכנסה: איך מבצעים אותם הלכה למעשה?

הדו"ח התקופתי לרשויות המס כולל בתוכו כל עסקה במהלך התקופה (חודשית או דו-חודשית, בהתאם למה שנקבע לאותו עוסק מול רשויות המס), את כל העסקאות שנדרשו להן חשבוניות, את כל החשבוניות שהוצאו, את פירוט סכום מס התשומות והסכום לתשלום.

מהו סכום התשלום במסגרת דיווח מע"מ? יש לחשב את ההפרש בין סכום המס על עסקאות לבין סכום מס התשומות. אם מס העסקאות גבוה יותר ממס התשומות – יש לשלם את ההפרש למע"מ כנדרש. אם מתרחש ההיפך כך שמס התשומות גבוה יותר ממס העסקאות – העוסק זכאי להחזר כספי.

חשוב להבהיר שביצוע דיווח מע"מ מתרחש בכל 15 לחודש, כאשר בנקודה זו חלים גם תשלומי המקדמות במס הכנסה. מקדמות אלה נקבעות לכל עוסק בהתאם להיקף פעילותו והמחזור העסקי הקיים או הצפוי. תשלום המקדמות מבוצע תוך סכימת הכנסות העסק ללא המע"מ, כפול אחוז המקדמה.

וכך לדוגמה, עוסק שהכניס 20,000 ₪ באותו חודש ושהמקדמה שנקבעה לו היא בגובה 3%, יתבקש לשלם מקדמה של 600 שקלים. רק לאחר מכן יחול שלב הדיווח למע"מ יחד עם התשלום עצמו. כעת יש לחשב את סכום העסקאות והמס עליהן (כאמור, 17%) וכן את סכום מס התשומות. מפחיתים את מס התשומות ממס העסקאות כדי לקבל את סכום התשלום הנדרש.

צרו קשר עוד היום עם רואה חשבון יניב נשר